לא מאמינה במחסומי כתיבה, תשמח ללמוד בבית ספר למכשפות, והרעיונות הכי טובים באים לה תוך כדי בישול ואכילה. שירי כץ ("תמשיך מכאן") עונה לשאלון האישי
בכל רגע נתון בחיים היה לי ספר הכי טוב בעולם שונה. אלזה מורנטה, אייריס מרדוק, מרגרט אטווד ואורלי קסטל בלום ללא ספק מילאו אצלי רגעים כאלה.
כותבת פרוזה רק בזמן שמתאפשר לי. בסופה של כל השכמה לבוקר של כתיבה צריך ללכת לעבודה.
אם מקצוע אז ללכת לבית הספר למכשפות של נורית זרחי. מקווה שבניגוד לאמורי אשיג אטוסה אצלח את בחינת הגמר.
אני ממש רוצה שיקראו את הספר. אחרת המאגמה של הנפש לא תהפוך ללבה של יצירה.
כותבים על הכל. היתרון של אנשים קוראים, שהם יכולים לצלול להכל.
לא יודעת מי הסופר החי הגדול בעולם, אבל יצא לי פעם להשתתף בסדנת כתיבה של רות אוזקי שנפתחה בתרגולת של מדיטציה. מאז היא ענקית בעיני ולא רק בזכות הכתיבה המבריקה שלה.
זאת העבודה שלי בתאגיד השידור הציבורי (חדשות כאן 11 וכאן תרבות). אני מאתרת אנשים מעניינים ומדברת איתם.
באמת שניסיתי. הרוורס נתקע ונשארתי בהווה.
בוודאות, לא הייתי רוצה לנהל רומן אמיתי עם דמות ספרותית שאני אוהבת לקרוא את סיפורה.
ברור. לין מנואל מירנדה ילחין. איפה חותמים?
אני אאלץ לצפות בפרק כדי להחליט. אם כך, כנראה שאוותר.
בבוקר. בכל מקום.
ראו תשובה לשאלה הקודמת.
שניהם יחד. הרעיונות הכי טובים לכתיבה נרקמים תוך כדי בישול ואכילה.
אקרא את כל מה שיכתוב.
ספר אמור להינתן בחינם לכל מי שרוצה לקרוא אותו. הלוואי שהייתי יודעת איך לגרום לזה לקרות.
אני יכולה לכתוב רק כשאני לא נמצאת בעבודה ולא עסוקה בהמוני מטלות. אין לי את הפריווילגיה להיתקע במחסומי כתיבה.
אני לא חולמת על אי בודד. אני שמחה לגור בעיר עם המון אנשים. תקראו את "תמשיך מכאן" ותבינו.
לקיץ שביליתי באי בודד ביוון לקחתי את "משפחתי וחיות אחרות" של ג'רלד דארל והקסם פעל. כתבתי על כך כתבה ל"העיר" ומאז בכל אביב פונים אלי אנשים לשאול איזה אי זה היה. האי הזה כבר מזמן לא בודד.
מעולם לא התחלתי לכתוב והפסקתי. לא הכל פרסמתי.
כל מה שאפשר לעשות על חוף הים ובים הוא ספורט מושלם מבחינתי.
אני לא קוראת ספרים שלא מעניינים אותי, ומה שמעניין אותי הוא לעולם אינו בזבוז זמן.