כשהיא קוראת היא שוכחת מהעולם, כשהיא כותבת העולם מתאדה, ומה שהיא כותבת הוא דוקטורט על נרקיסיזם אימהי. רויטל שירי-הורוביץ ("איך לצוד דוב") עונה לשאלון האישי
יש הרבה: 'בשבילה גיבורים עפים', אמיר גוטפרוינד, 'אדום עתיק', גבריאלה אביגור-רותם, 'אמא קומי', אלדד כהן ורבים וטובים אחרים.
אין לי מושג. כשאני כותבת העולם מתאדה. מתארת לעצמי שכמה שעות.
מסיימת את הדוקטורט שלי, שעוסק בנרקיסיזם אימהי.
אני מרגישה הקלה וחרדה ודריכות והתרגשות גם יחד. הכל מתערבב.
על ההסטוריה של השניה שבדיוק חלפה.
אין לי מושג. כתיבה היא עניין של טעם, ומה שגדול בעיני אחרים לא גדול בהכרח בעיני ולהפך.
מרים פרץ – מעניין אותי להבין את מעיין האופטימיות והחוזקות שלה.
היתי חוזרת לתקופות שעליהן כתבתי בספרי, רק כדי לראות אם מה שדמיינתי נראה כמציאות כפי שדמיינתי אותו.
האמת היא שאני לא חושבת שיש כזאת דמות.
ברור, בשמחה!
לא תודה. כסף זה לא הכל בחיים.
במשרד שלי, בבקרים.
כתיבה ואחר כך סקס – שילוב מנצח.
ארוחה טובה ואחר כך לכתוב. בעצם להפך, או בעצם תלוי ביום ובשעה.
מתרגשת מאוד. הוא הרי כל כך מוכשר בכתיבה.
שאלה קשה, שהתשובה שלה תשתנה תמיד.
לקום, לסגור את המחשב, לצאת להליכה, להכין קפה ולנסות שוב. להתעקש לא עובד לי אף פעם. לפעמים אני "לוקחת חופשה" מכתיבה לכמה ימים וחוזרת עם רעיונות חדשים וכוחות מחודשים. חוויות מייצרות תנועה.
אין צורך לחלום, ביתי הוא מבצרי.
תנ"ך – תמיד יש דברים חדשים לגלות, והוא יכול להעסיק אותי שנים.
רק אחד. לא בטוחה עדיין שלא אמשיך לכתוב אותו.
פעמיים בשבוע התעמלות בזום והליכות.
ספרים שפתאום אני מגלה בספריה שלי כשאני צריכה לעשות דברים אחרים, ואני מתחילה לקרוא ולא מפסיקה. קורה מידי פעם, ואז אני שוכחת מהעולם.