יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: יחצ
כשהיא תקועה בכתיבה היא מחכה, אבל לא יותר מדי; כשספרה יצא לאור היא חשה שילוב של חרדה וקהות חושים; והיא תשמח אם יהפכו אותו לאופרה. עינת בדי ("חג המכשפה", כתר) עונה לשאלון האישי
הסיפור, 'כל מה שנהרס, כל מה שנשרף' מאת וולס טאוור.
שש, וכתבתי משהו נורא.
קוסמטיקאית.
מתוך הניסיון היחיד, חרדה וקהות חושים. למרות שנדמה שהם מבטלים זה את זה, הם לא.
כנראה שבעולם שלי, ג'ורג' סונדרס.
קשה לי לפגוש אנשים שאני לא מכירה ולכן קשה לי לדמיין מפגש כזה.
מה השאלה? ל- 1955. כדי לוודא שג'ורג מקפליי ולוריין ביינס יפגשו ויתאהבו.
אפשר לאופרה? נראה לי שלפחות אחת מהדמויות ב"חג המכשפה" הייתה מעדיפה את זה.
לא.
קמה בשש בבוקר וכותבת עד 11, ליד השולחן שלי, בחדר אטום לרעש שאין בו אינטרנט. סתם, הלוואי, זו השאיפה.
סקס.
ארוחה.
אקרא את מה שיכתוב באדיקות.
בברים באיטליה יש אפשרות לקנות קפה אחד לעצמך ולשלם על קפה נוסף, עתידי, עבור פלונית או פלוני שבדיוק צריכים שיזמינו אותם. להבדיל, אולי אפשר לעשות כך גם עם ספרים.
עובד – לחכות. לא עובד – לחכות יותר מידי.
כל כך הספיק לי הבידוד שאני לא רוצה לחשוב על איים בודדים, סר חינם.
ספר שמכיל מודעות דרושים מעיתונים ישנים ואת התנ"ך, אם ניתן לאפשר לי את שניהם זה יהיה נהדר, תודה.
זה לא קרה לי.
חושבת על זה המון.
ספרי הילדים שהבן שלי אהב והקראתי לו אלפי פעמים.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה