משחק פינג-פונג, שואף לעסוק בהוראה וכשיוצא לו ספר חדש הוא מרוצה כי עמד במשימה. אהוד דיסקין ("מפגש גורלי") עונה לשאלון האישי
"סיפור על אהבה וחושך" מאת עמוס עוז.
8 שעות
למדתי שנים רבות בימי חיי. ואם השאלה תהיה במה אני רוצה לעסוק כיום, התשובה תהיה הוראה - ללמד לצעירים את מה שלמדתי אני.
אני מרוצה שמילאתי את המשימה שהתחלתי בה. אם הקוראים אוהבים את הספר, זה גם משמח אותי מאוד.
לא ידוע לי.
איני יודע את התשובה. אך לו היו שואלים אותי על סופרים שכבר לא חיים, הייתי מזכיר סופרים כמו סטפן צווייג וג'ון לה-קארה (שנפטר בשנה שעברה).
האנשים שאני מעריך הם מנהיגים כמו בן גוריון ומנהיגי עבר אחרים. לצערי, אין מנהיג חי כיום שברצוני להיפגש איתו.
לא הייתי חוזר לאף שנה. אני אוהב את הזמן בו אני מצוי ומעוניין להמשיכו כפי שהוא.
לא נראה לי שיתאים.
פילאטס, הליכות רגליות, פינג-פונג.
בהחלט בא בחשבון, אך כנראה שאתרום את התקבולים למוסדות חינוך, כפי שאני נוהג לעשות עם תמלוגי הספרים שלי.
ניתן לשלב את שניהם. ה"או" מיותר.
במידה שאני לא רעב מדי, עדיפה כתיבה.
מפרגן לו ומקווה שהוא יהיה מיוחד וכישרוני.
רצוי שהמחיר יכסה את הפיצוי לסופר, את עלות הוצאת הספר, הוצאות החנות, ורווח סביר עבור החנות וההוצאה. נראה לי שרצוי שהמחיר לא יעלה על 65 שקל כדי שקוראים רבים יותר יוכלו להרשות לעצמם לרכוש את הספר. דרך אגב, זהו המחיר הנהוג בארה"ב.
רוגע, שקט, ואירועים משמחים עובדים. לחץ ותסכול מפריעים.
לא משוכנע שאני מעוניין באי בודד. יש מקומות כל כך יפים בעולם שאינם מצויים על אי בודד. מקומות עם נופים ואנשים מדהימים.
"העולם של אתמול" מאת סטפן צווייג . ספר עצוב וריאלי של סופר גדול שמתאר את חייו דרך התפתחות אירופה מאז ילדותו, ואת המתרחש בה עד גסיסת הציוויליזציה האירופית עם עלות הנאצים לשלטון.
כשהתחלתי לכתוב, תמיד סיימתי.
אני כותב "הכי טוב", כשהראש שלי נקי וצלול, וכשאני נמצא במקום שקט בו לא מטרידים אותי.
ספרי מתח.