"יוליסס" וביטוח לאומי הם מוטיבים חוזרים במחשבותיה, היא מקפידה על תזונה טבעונית ואפילו רודפת אחר בחורים סוררים. גנית אורין ("ארוחה משפחתית") עונה לשאלון האישי
הרבה, "היפריון" של דן סימונס, "הסירנות של טיטאן" של קורט וונגוט.
עריכה לפחות 12 שעות אם לא יותר, כתיבה הרבה פחות
הגיע הזמן שאשלים את הקורס בפילוסופיה של המוסר, אחלה מקצוע.
לחץ ותזזיתיות מהולים בהנאה ודחף לחשיפה/ היעלמות.
ביטוח לאומי, בכל מובניו.
ג'ורג' ר. ר. מרטין (רק שלא אעשה לו עין, שיסיים קודם את הספרים).
במקום לעשות סטוקינג למישהו מפורסם ומפוחד שנכפתה עליו הפגישה עימי, אבחר באדם אהוב שמזמן לא ראיתי
שנות ה-80 העליזות, היה כיף ואולי סוף סוף האחים שלי יתנו לי לשחק באטארי. אין לי אמונה בזמנים מקבילים דוגמת להגיע לטיטאניק ולומר:"הלו, יש שם קרחון!"
גטסבי, רק שלא יביא את דייזי ופחות מסיבות.
בכיף, כל עוד אני לא צריכה לשיר. לטובת כולם. רק רחמנות על חלק מהזמרים עם הטקסטים הלא חינוכיים. הקהל עלול להיות אלים.
אני צריכה כסף להפקה הקולנועית הבאה שלי, אז לצערי כן, עם סומבררו ובורקיני שלם. השמש ואני לא חברות. רגע, אני וי.איי.פי?
מוקדם כשהילדים ישנים, ליד המחשב הישן והטוב בסלון.
תלוי עד כמה אני עייפה.
אני טבעונית ונמנעת ממזון מעובד, נשארה לי רק כתיבה טובה.
אשמח בשמחתו. אם זה מה שבאמת ירצה. רק אתן לו כמה טיפים לדרך החתחתים הזו או החטטים הזו.
תלוי איזה, שלי מחיר מלא. כל ספר אחר שלא רקום בזהב, פחות מ-50 שקל.
להתעסק בשטויות של הילדים שלי, גם סידורים והתנהלות מול ביטוח לאומי מעולים, ואז ברגע של נחת וחשיבה, צץ רעיון. בכלל החיים הם השראה תמידית לכתיבה על החיים. בהייה במסך מחשב כשבמקביל חושבים על ביטוח לאומי, לא עובדת.
יכול להיות כל מקום שמאפשר כמה שעות של שקט, אם יש איזה פרי אקזוטי בסביבה, עוברת לגור שם.
אולי אצליח לסיים את "יוליסס", או שזה יגרום לי לנסות לעזוב את האי קודם.
במקרה שלי יותר מדובר בתסריטים, אבל משתדלת לגמור.
מתאמנת בקצרה כל בוקר ועוד שלוש פעמים בשבוע לפי תוכנית אימונים, פלוס משתדלת ללכת הרבה ולרדוף אחרי הכלבים שלי או בחורים סוררים.
ספרים קלאסיים שהגיע הזמן שאסיים, איפה "יוליסס"?