יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: יח"צ
לוקחת שני ספרים בתיק אפילו לתור לרופא, האי הבודד שלה נמצא במיטה, והיא תמיד תקועה בכתיבה. הילה בלום ("איך לאהוב את בתך") עונה לשאלון האישי
"עין החתול" של מרגרט אטווד.
התכוונתם כמה שעות יצא לי לשבת מול המסך ולגלות שכתבתי שלוש שורות? הרבה.
מתמטיקה.
כל כולי שלווה סטואית.
זה תלוי אם הוא בא אלי או אני אליו. אם שולחים אותי אליו - אז אבחר מישהו בהוואי. אני מאוד רוצה לבקר שם, 40 שנה אחרי שחייתי שם עם הורי ומשפחתי בנעורי.
לשנת הלידה של אמי, ואני מיד עוצרת במעדי שבפאתי קהיר, להסתובב בבית ובנופים שהיא גדלה בהם.
וואו, שאלה טובה. אחותי ואימא שלי יכעסו עלי אם אוותר על הזדמנות לבלות עם מיסטר דארסי, אבל אני בכל זאת אלך על אטיקוס פינץ'. ובמצב רוח מסוים - על גטסבי. ואם תסדרו לי לחזור לגיל 16 - על גילברט בליית. והאמת שלפחות פעם בשנה אני במצב נפשי לזורבה היווני.
כן, ואני רוצה שם את אנג'לה לנסבורי ולייזה מינלי, תודה.
לגמרי.
שנייה לפני שאני נרדמת יש לי פתרונות ניסוח כל כך טובים, שאת רובם אני לא זוכרת בבוקר, ואת אלה שאני כן זוכרת - הבוקר מאיר לרוב באור פחות מחמיא. אבל פעם בְּ, הרגע שלפני השינה בכל זאת מניב משהו מוצלח.
הגישה הזאת של או-או, למה זה טוב?
כתיבה.
אני תמיד תקועה בכתיבה. אני כותבת לאט, בסיבובים, שכבות על שכבות.
במיטה שלי.
לתור לרופא אני יוצאת עם שני ספרים בתיק, אז אחד לאי בודד? לא לא. נשארת בבית.
אם מדובר בהתחלות, שרבוטים וגישושים - יש לי קורפוס מרשים.
כל כך חבל שלא מתחטבים מקריאה. באמת, זה פשוט עוגמת נפש. אבל מוטיבציה טובה בשבילי לצאת להליכה ספורטיבית היא שאוכל לשמוע את אחד הפודקסטים הספרותיים שהתחבבו עלי באחרונה.
אין.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה