יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: אריק סולטן
לאי בודד היא תיקח ספר של אבא, וחוץ מזה היא פוחדת מהפסקות בכתיבה, מודה שהיא דחיינית ואוהבת לכתוב מאוחר בלילה. יעל טבת קלגסבלד ("חתן הפרס") עונה לשאלון האישי
הספר שבו מה שלעולם לא אוכל לספר כמובן. רב מכר עולמי שאני נאלצת לוותר עליו.
אף אחד. התחלתי וסיימתי שלושה ספרים. אם השאלה היתה כמה מחזות כתבת והפסקת באמצע הייתי משיבה: אחד. "נמר מעופף" התחיל כמחזה והסתיים כספר.
"יומנים מאתמול" של אבא שלי, שבתי טבת. גם אהיה בחברה אהובה וגם אהנה מכתיבה משובחת מלאת הומור ומהעין החדה שלו.
אצלי בפנים.
אני פונה לחלק אחר בעלילה שאני כן יודעת מה קורה בה ומה הדמויות עושות בה, או שפשוט לוקחת הפסקה. המילה "פשוט" פה לא קשורה לכלום: זה גם לא פשוט ואם ההפסקה מתארכת זה גם עלול להיות מפחיד. אבל כל מי שכותב יודע שהפסקה כזאת מתבקשת קורה כמעט לכולם ובסופו של דבר מועילה.
כמה שספר לא יעלה, הוא לעולם לא יגלם את העמל שהושקע בו.
אשמח מאד עבורו, אם זה מה שיבחר לעשות.
כדחיינית, כל דבר חוץ מהמלאכה, כולל להפעיל מכונת כביסה או לעשות סדר בארון.
ראה תשובה קודמת.
בלילה. עד מאוחר בלילה. כשהכל שקט בבית שלי.
אני אודח ראשונה אז בשביל מה?
ברור. כל מה שמעניק ליצירה עוד סיבוב חיים אני בעד.
וואו אחת הקשות. טוב, בטח שלא עם אודי ( החתן שלא קרה) או ראש החוג לספרות ב"חתן הפרס". הכי עכשווי לי הוא אב המשפחה ב"קנוניה נגד אמריקה" של פיליפ רות'. גבר יהודי מהסוג הישן, שעומד על עקרונותיו ודואג למשפחתו. אבל גם יש מצב שזה גם בגלל שהשחקן שמגלם אותו בסדרת הטלוויזיה, פשוט חתיך בעיני.
חוזרת ל-1978 השנה בה עברתי לגור בניו יורק. סוף עידן התמימות. גיליתי שישראל היא לא מרכז העולם.
את ממציא או ממציאת החיסון לקורונה שעובד ללא תופעות לוואי. אודה לו או לה מקרב לב (הלוואי שזאת תהיה היא) וארצה מאוד לשמוע על ההורים ובית הגידול שהצמיחו ישועה לאנושות.
יש לי בעיה עם דירוגים, כי אצלי הם זזים. אם הייתם שואלים על משורר, הייתי עונה ליאונרד כוהן. אבל הוא מת ולא שאלתם. אז יש כמה סופרות וסופרים שאני מאוד אוהבת וממש קשה לי לדרג..
עיין ערך הספר הבא שלי, שאני כבר יודעת על מה הוא ומופתעת מכך מאוד מאוד.
מי חיבר את השאלון הקשה הזה? חייבת חבר טלפוני.
שמחה ודרוכה. חולת שליטה לעולם לא באופוריה.
תולדות האמנות. מה עושים עם זה? שאלה טובה. כנראה מרצים על זה.
תשאלו בדקות.
עושה. כל החיים. בחוסר חשק, אבל עושה.
עד כאן. לא מאפשרת.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
