יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: יחצ
איתן דרור-פריאר ("האצבעות על הגבעה") חולם לחזור ארבעים שנה אחורה כדי להתארגן על החיים האלה קצת אחרת. ועוד כמה תשובות לא שגרתיות
"הגבוליים" של פיטר הוג, "אדון החצר" של טריסטן אגולף, "היום איננו כלה" של צ'ינגיס אייטמטוב, "ללא גורל" של אימרה קרטס, ועוד כחמישים אחרים.
השבוע, שניים.
עבה מאוד.
סיני. הייתי רוצה לחזור לשם.
לישון, לשוטט, גלידה.
אני לא מבין בזה; חמישים זה בסדר?
סבבה, אכין אותו לאפשרות שיצא סופר סתם ואמליץ על פסיכולוג.
כתיבה. אני אוכל יותר מדי.
אם אענה כתיבה זה יוציא אותי לא כל כך תקין, אה?
בית קפה, בכל שעה. או במיטה, קצת לפני השינה.
אתה יכול להיות יותר מדויק בסכום? אפשר לבנות מהכסף הזה חווה לגידול זיקיות? אם כן, אז
כן, בתנאי שאני מלחין את השירים.
ארבעים שנה אחורה, להתארגן על החיים האלה קצת אחרת.
ג'סיקה לאנג.
יש כמה סופרים ישראלים שיכולים להתמודד על התואר.
על השקר הגדול.
ניסיתי את זה רק פעם אחת, ובסה"כ זה היה אירוע די שמח, בא לי שוב.
ניצוח, היסטוריה, סטטיסטיקה, פילוסופיה, עיבוד, וטרינריה... אפשר יותר מאחד?
שעה בערך.
נייר, בינתיים.
אופניים, הרמת משקולות, יוגה, הליכה וכבר חמש שנים מתכוון להתחיל לשחות.
אפשר לא? תמונות הסלפי האלה מפחידות.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
