הרעיונות הכי טובים מגיעים אליו במקלחת, הוא חושש לפגוש אנשים שהוא מעריץ, והספורט החביב עליו הוא שטיפת כלים. אסף שליטא ("סלולריש") עונה לשאלון האישי
לשבת על התחת, ולהתרכז. מי שמחכה למוזה לא יגיע לשום מקום. אבל הכי הרבה רעיונות ופתרונות מגיעים כשאני במקלחת.
60 שקל. ו-200 שקל למי שנוהג לעשות אוזני חמור.
קונה את כל העותקים של הספר שלו, בחשאי. להרים לו.
אני טבעוני, אז אין דבר כזה "ארוחה טובה".
מי כתב את השאלה הזאת? נזירה?
בטירה רדופת רוחות רפאים בלב מחוז ווסקס, בסביבות 14:46. ואם לא שם, אז בחדר העבודה שלי, בשעות היום.
קמפיין לפוקס. ב"הישרדות" אני אריב עם כולם וידיחו אותי תוך יום. וזה מעליב.
בטח! ואני רוצה תפקיד.
ל-1978, בשביל לקנות מניות של אפל.
איזה מישהו שאני לא אוהב. טראמפ, או כריס פול (הרכז של אוקלהומה סיטי ת'אנדר). אם אני אפגוש אחד מהאנשים הנערצים עלי, יש סיכוי שאגלה שהוא סתם דוש וזה יהרוס לי הכל.
קשה לענות. אני הולך עם הלב, ובוחר בסוזאנה קלארק, מחברת "ג'ונתן סטריינג' ומר נורל", למרות שהיא לא עונה על שום קריטריון של "סופר גדול". כולל זה שהיא לא סופר אלא סופרת.
על מחלק עיתונים שנופלת לו אנטנה סלולרית על הראש, והוא מתחיל לקלוט שיחות, והרעש הבלתי פוסק בראש הורס לו את החיים, ורק מבליט את הבדידות והכישלונות שלו – סאטירה אנושית, מצחיקה מאוד ובו בזמן נוגעת ללב, על החברה שלנו וכמה קל להיות בודד אפילו (ואולי בעיקר) כשאתה הכי מחובר. אה, בעצם כתבו ספר כזה ("סלולריש", מוזמנים לקנות. באיזו אלגנטיות הכנסתי פרסום סמוי, כל הכבוד לי).
אני בחרדה כמעט כל החיים, ושום ספר לא ישנה את זה.
תכלס, אני מתפרנס מכתיבה. אבל הייתי הולך ללמוד גינון.
ארבע-חמש. אבל אני קם מדי פעם לפיפי. זה נחשב?
עד לפני כמה חודשים רצת 5 ק"מ, חמש פעמים בשבוע. עכשיו ירדתי ל-4 ק"מ, פעמיים-שלוש בשבוע. וחוץ מזה אני שוטף הרבה כלים, זה בטח גם שורף כמה קלוריות.
"יומנו של חנון". מת על זה.
מתלבט - או פיטר פן או הקטלוג של איקאה.
יש ספר שסיימתי אבל לא פרסמתי.
"איך לשרוד על אי בודד". ואם ירשו עוד אחד, אז פיטר פן.
באמצע אנגליה.