חושבת שספרי ילדים צריכים לעסוק בדת ומוות, תיקח לאי בודד את ספרה של מישל אובמה, מקליטה רעיונות בזמן אמת ולא מגלה פנטזיות. קרן ליאל אשרי ("נשיקות בתלתלים" בהוצאת רימונים) עונה לשאלון האישי
הספר הכי טוב שלא כתבתי הוא "תפילילה" של מאיה חנוך ומיכל כהן-חי. אחד מספרי הילדים האהובים עלי ביותר. קראתי אותו לילדיי עשרות פעמים, ובכל פעם מחדש הוא מעביר בי צמרמורת.
יש לי הרבה שירים וטקסטים לילדים שהתחלתי לכתוב והפסקתי, אבל אל רובם אני חוזרת בתקופות שונות. מבחינתי "להפסיק באמצע" את הכתיבה זה דבר מבורך, כי בכל פעם שאני חוזרת אל הטקסטים אני מביאה איתי רעיונות חדשים, הפרספקטיבה משתנה. יש מעט מאוד טקסטים שזנחתי לחלוטין בידיעה ברורה שלא אחזור אליהם.
"הסיפור שלי" של מישל אובמה. אישה מעוררת השראה, שאשמח שתארח לי לחברה באי. ומצד שני, ספר קליל יחסית שיתאים לאווירת החופש.
בתאילנד.
כשאני תקועה בכתיבה אני לוקחת פסק זמן וחוזרת לטקסט בזמן אחר. באופן כללי פעמים רבות הרעיונות לכתיבה עולים במוחי בכל מיני סיטואציות יומיומיות כגון בילוי עם הילדים, טיול עם הכלבה, נהיגה וכיו"ב. אני כותבת או מקליטה אותם 'בזמן אמת' כדי לא לשכוח ומפתחת אותם כשיש לי הזדמנות.
בסביבות 40-50 שקל. מחיר שיאפשר לספרים להיות "ברי השגה" מצד אחד, ומצד שני יאפשר לסופרים להתפרנס, ולו מעט, מכתיבתם (ובתנאי שחלק גדול יותר מהרווחים יגיעו אל הסופר/ת).
לא יוצאת לפנסיה וממשיכה לפרנס אותו... אבל אם זו התשוקה שלו, אתמוך בו בכל דרך אפשרית.
תלוי כמה אני רעבה.
סקס.
באופן כללי אני אדם של בוקר. אוהבת לכתוב בחוץ, עם כוס קפה. בילוי אמיתי.
לא! סביר להניח שאמות שם ואז גם ככה לא אוכל ליהנות מהכסף.
ברור! אני חולמת על היום שהשירים של 'נשיקות בתלתלים' יולחנו ויהפכו למחזמר או הצגה. מחכה שמישהו/י ירים את הכפפה.
אני לא נוהגת לשתף בפנטזיות שלי... זה הורס את כל הכיף.
הייתי חוזרת ל-1948. הייתי רוצה להיות ברגע הזה של קום המדינה. בשנים שהיה כאן חזון ואנשים הרגישו שהם שותפים להגשמת חלום. לשנים של ארץ ישראל היפה, של החלוציות, שהכול היה ראשוני וכלום לא היה מובן מאליו.
הייתי שמחה לפגוש את גרטה טונברג, הנערה השוודית בת ה-17 שמובילה את מחאת האקלים העולמית. היא דוגמה בעיני לכוח האדיר שיש לנוער ולאקטיביסטים הצעירים להשפיע על המציאות שבה אנו חיים ועל העולם שנשאיר אחרינו. נערה כריזמטית, שנונה ורהוטה, שהצליחה בזכות כוח הרצון האדיר שלה לסחוף אחריה מיליונים ברחבי העולם. בנוסף, גרטה נמצאת על הספקטרום האוטיסטי ותורמת רבות להעלאת המודעות גם לנושא החשוב הזה. יש לי הערכה עצומה לבחורה האמיצה הזו.
לא מכירה את כולם/ן אז לא מתיימרת לדעת. דויד גרוסמן הוא אחד הענקים.
לא מכירה את כולם/ן אז לא מתיימרת לדעת. דויד גרוסמן הוא אחד הענקים.
כותבים על הכול אבל הייתי שמחה אם היו יותר ספרי ילדים שעוסקים בנושאים מורכבים ו"לא פופולריים" כמו מוות, אלוהים ובדידות. אלה נושאים שמאוד מעסיקים ילדים אבל לא כותבים עליהם מספיק, אולי בשל הרצון להישאר פוליטיקלי קורקט ולהימנע מחילוקי דעות. חשוב בעיני שיהיו יותר ספרים שינסו להנגיש את הנושאים הללו לילדים, עד כמה שניתן כמובן, ויתנו לגיטימציה למגוון הרגשות שהם מעוררים.
ד"ר לי וונליאנג, הרופא הסיני שחשף את נגיף הקורונה, הושתק על ידי השלטונות בסין ולבסוף מת מהנגיף.
זה קרה לי רק פעם אחת בינתיים. שילוב של אופוריה וחרדה גדולה.
פסיכולוגיה.
שעתיים-שלוש, אחר כך אני כבר מאבדת ריכוז. באופן כללי אני לא מאמינה ב"לשבת לכתוב" כשזה לא מגיע באופן טבעי. מעדיפה לכתוב במקטעים ולחזור אל הטקסט כל פעם שעולה לי רעיון ואני מרגישה דחף לכתוב.
לצערי מעט מדי. קצת הליכות, קצת פילאטיס. עיקר הכושר שלי הוא לרדוף אחרי הילדים.
בגדול אני מאמינה שספרים אף פעם לא מבזבזים את הזמן, בניגוד להרבה דברים אחרים.