כשיוצא לה ספר חדש היא מנסה לשמוח, אבל לא יודעת איך, וכשהיא תקועה בכתיבה – היא יוצאת להרפתקה. נטע שניצר ("סיפורים קצרים לשעת לילה מאוחרת מאוד") עונה לשאלון האישי
צינורות/ אתגר קרת
השאלה היא כמה מהם הפסיקו לכתוב אותי.
דרך האמן/ ג'וליה קמרון. כדי שמישהו יגיד לי לעשות דברים יצירתיים, אחרת אני אשתגע.
מקום אקזוטי, רחוק ומצויר.
מה שעובד: הליכות ליליות, לצאת לבד להרפתקה, לעשות משהו שאף פעם לא עשיתי לפני. מה שלא עובד: להילחם בזה.
כמו קינוח מפנק במסעדה.
שואלת אותו לאן הוא יוצא, הכל סגור עכשיו, יש קורונה...
ארוחה טובה, יותר חיוני.
סקס טוב, יותר חיוני.
בלילה, בפינת העבודה שלי.
על פניו אני רוצה להגיד לא. איפה חותמים?
כבר התחלתי להתאמן על השירים במקלחת!
סידהרתא של הרמן הסה.
שנת 69, חייבת לבדוק את וודסטוק.
ווס אנדרסון. אולי אזכה לשמוע סוד או שניים על בימוי אסתטי להדהים.
אלנה פרנטה - מי שלא תהיי...
עולמם המסתורי של גמדי הגינה.
דיוויד בואי.
חרדה. מנסה רק לשמוח, אבל לא יודעת איך עושים את זה.
פסיכולוגיה.
שלוש-ארבע שעות עם ביקורים תדירים למקרר.
יוגה ,בעיקר איינגר, והליכות, בעיקר לים כשמותר.
לא נראה לי שיש כאלה, אני ממש אוהבת ספרי ילדים (ואין לי ילדים עדיין), בכל פעם שאני קוראת את 'ציפור הנפש' של מיכל סנונית אני בוכה.