תיקח לאי בודד את "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", תשמח לפגוש את ג'רי סיינפלד, הכתיבה שלה זורמת וכשיוצא לה ספר חדש היא על רכבת הרים מטאפורית. מיה מיטב (סדרת ספרי הנוער "הבלוגר") עונה לשאלון האישי
״בילבי״ מאת אסטריד לינדגרן.
לפחות חמישה.
כל כרכי ״מדריך הטרמפיסט לגלקסיה״ מאת דאגלאס אדמס, בתקווה שיהיו שם גם עצות שימושיות להישרדות על הכוכב שלנו.
אני לא חולמת על שום אי, ולא אוהבת להיות לבד.
לשמחתי אני לא נוטה להיתקע, אם אין לי מה לכתוב אני קוראת.
כמו כרטיס לקולנוע פלוס פופקורן.
מגיעה להשקה של הספר, משוויצה ״כמה שהוא תמיד היה מוכשר״ ועושה לו פדיחות אוהבות.
הממ... שאלה מעוררת תאבון.
בשעות הבוקר, כשהבית מתרוקן מיושביו, ליד שולחן האוכל או על הספה.
מחמיא, אבל אסרב בנימוס.
ביג טיים!
לתקופה הוויקטוריאנית, היישר לשעת התה בסלון של משפחת בנט. אפטפט בלי הכרה על הבלי המין האנושי, ארקום מזימות ושושנים עם אחיותיי ואחלום על עתיד וורוד.
ג׳רי סיינפלד, על כוס קפה.
כשאהיה גדולה אולי אדע.
על רכבת הרים מטאפורית. על אמיתית אני מפחדת לעלות.
LOL. להיות שוקולטיירית (או איך שלא קוראים למי שכל היום רוקחת וזוללת שוקולדים).
אם אני כותבת שלוש שעות ברצף זה הישג.
כלום, בפרנציפ. בני הבית מודאגים.
אם הספר לא מתקדם מעצמו אפסיק לקרוא בלי בושה. כל סוגה אשר כתובה היטב – איננה נחשבת לטעמי כבזבוז זמן.