יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: יח"צ
מסוגלת לכתוב יותר מעשר שעות ברצף (בעזרת כימיקלים), חושבת שספר צריך לעלות כמו כרטיס לסרט, סובלת באימוני כושר וממשיכה לקרוא גם ספרים שמההתחלה ברור שהם לא טובים. אילה בן פורת ("האישה שלא היתה") עונה לשאלון האישי
לוליטה. שני ספרים נוספים שאני מתכוונת לכתוב הם הבת האפלה של פרנטה, ותמיד גרנו בטירה של שירלי ג׳קסון.
שניים.
ספרי ארץ ים של אורסולה לה גווין.
במיקרונזיה.
לנסות בכוח לא, לשחרר – לפעמים כן.
נגיד כמו כרטיס לסרט.
לא מאוד אופתע. יותר אופתע אם מי מילדי יצא רואה חשבון.
אפשר ארוחה שווה אחרי יום של כתיבה?
אני מבינה שצריך לבחור בין סקס לאוכל (לפחות אם האוכל בא לפני הסקס), אבל למה בין סקס לכתיבה?
בשעות היום, בסטודיו שלי.
לא.
ברור.
להופעה של ז׳ורז׳ ברסאנס בפריז בסוף שנות הששים או תחילת שנות השבעים, רצוי לא באולם גדול, אלא באיזה בר קטן עם החברים שלו והרבה אלכוהול.
כשגרתי בפריז היה לי חבר אחד משוגע, חב״דניק מניו יורק שהמשפחה שלו שלחה אותו לצרפת כדי להרחיק אותו מבחור שהוא היה מאוהב בו. הרבה שנים שמרנו על קשר, אבל מתישהו הוא נעלם לי ואני לא מוצאת אותו יותר. הייתי שמחה לפגוש אותו לשעה, ולו רק בשביל לדעת שהוא חי. דווקא מתים שאני משתוקקת לפגוש, יש בשפע.
שאלות של 'הכי' מכניסות אותי ללחץ. אם אין ברירה, אז ג׳ון באנוויל, אליס מונרו וטוני מוריסון. ביום אחר הייתי עונה אחרת.
חרדה, ברור שחרדה.
ארכיטקטורה.
יותר מעשר שעות, עם קונסרטה (ריטלין).
עושה די הרבה, סובלת מכל רגע.
ספרים שכבר על ההתחלה ברור לי שהם לא טובים, אבל מאיזושהי סיבה אני ממשיכה לקרוא.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
.jpg)
