אוהב לכתוב בבית קפה כשהוא חמוש באוזניות, חושב שצריך לכתוב יותר על העולם דרך עיניהן של חיות ומכור לספרי מתח סקנדינביים. עמרי חורש ("החלון והמדרגות") עונה לשאלון האישי
"ההיסטוריה של ההיסטוריה" מאת איידה האטמר-היגינס.
אף לא אחד. ספר הביכורים שלי הוא בכור טהור.
"ברגל" של הנרי דיויד תורו.
אני עליו רק כשאני כותב.
לשים באוזניות את האלבום ההוא מהתיכון. אם לא הולך, לנסות ביום אחר. אסור בכוח.
במצב של שוק בריא – 50 שקל.
אחייך בהשלמה וגאווה.
כתיבה.
סקס. שיהיה במה להאכיל את המוזה.
בתי קפה, חמוש באוזניות ופלייליסט. ערבים ושבת בצהריים.
מוכן להתפשר על ריאליטי סופרים. הישרדות קטן על יד זה.
בטח. תביאו את הפופקורן ותפקיד אורח!
1973, קופץ ללונדון. כל כך הרבה תופעות תרבותיות שאני אוהב מרוכזות שם ובשנה הזו.
מא אננאנד שילה. אני חייב להבין את תופעת אושו מקרוב והיא אישה מרתקת בעיניי.
מרגרט אטווד.
העולם המתועש מבעד לעיניהן של חיות.
אני בשמחה מהולה בחריקת שיניים איומה, שתפקידה לדאוג שהכל יונח במקום המתאים. למרות שלא על הכל יש שליטה.
יערן. פנטזיה שעוד אפשר להגשים.
חמש. את הסיפור הקצר הראשון שלי כתבתי מתוך יקיצה מסוייטת. התיישבתי למחשב וסיימתי אותו כשעלתה השמש.
3 פעמים בשבוע, עם מור החמודה שלימדה אותי מה זה לאנצ'ים (התרגיל, לא הארוחה).
ספרי מתח סקנדינביים. גילטי פלז'ר.