יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: יח"צ
נעלב משאלות על כושר גופני, מסוגל לכתוב שלושה ימים ברציפות, מתגעגע ל-30 שניות קסומות על חוף בתאילנד ועובר 7 שלבי מודעות כשיוצא לו ספר חדש. רע אקהויז (בלי מחסומים) עם התשובות הכי מצחיקות לשאלון האישי
הדרך הקלה להפסיק לעשן' מאת אלן קאר
'סתלבט למתחילים', 'איך להיות מולטי-פרוטי ולהישאר עסיסי', 'השאלון שאינו נגמר', 'על בסיס חלב סויה'
'כוחו של הרגע הזה'
זה באמת משנה?
אני אוהב להמשיך מהנקודה בה הפסקתי, אבל לכתוב זיוני שכל חסרי משמעות שאני יודע שבוודאות לא אשאיר, רק כדי לשחרר את צ'קרת הכתיבה. לעיתים יוצא שאני בסוף משאיר חלק מהקטעים האלו, והם אפילו האהובים עליי. לא עובד בשבילי לכתוב מעושן.
כמה שהקורא רואה לנכון לשלם.
חייב לקרוא את מה שכתב?
אם אני רעב, ארוחה.
כתיבה על סקס טוב.
לבד בחדר, בשעות הקטנות של הלילה.
קמפיין ל"פוקס" של החיים.
אוי, זה יכול להיות מצחיק, וכל מה שיכול להיות מצחיק - אני בעד. למרות שזה יכול לרסק אותי כסופר. אבל גם זה יהיה די מצחיק, תכלס. אז כן.
אולי יהיה בנאלי מצדי לומר פסטיבל וודסטוק ב1969, אבל בכל זאת אומר זאת.
אחרי שעבדתי בסינגפור נסעתי לגיחונת של כמה ימים בריזורט משובח על אי מבודד בתאילנד - מלא ביוגה, מסיבות, צ'יל ואנשים יפים ומחבקים. הייתה שם איזו יפהפייה שישבה על החוף וכיוונה אותי להמשיך אל הבקתות שבתוך הג'ונגל. 30 שניות מהקסומות שהיו לי. ייחלתי בכל לבי שאתקל בה בשהותי שם, אך לא קרה הדבר. הייתי בוחר בה.
מנואל אריבה
קודם כל חוסר הבנה שזה באמת יצא לאור, אחר כך התרגשות מטורפת, מלווה בתחושת אהבה מופלאה, שמתהפכת אל אכילת סרטים שאני צריך לפרסם ולשווק את הספר יותר, משם לחרדה שאני כבר חופר ואי אפשר לשמוע על הספר, עד להורדת הילוך ופרסום הספר בשטותיות האותנטית שאני אוהב, שמתגלגלת אל הסיפוק הקסום שבקבלת הביקורות.
קודם כל אתה נשמע כמו אמא שלי, שמעולם לא אמרה לי דבר כזה. אבל אם כבר - הייתי עושה איזה קורס בישול. ולא עושה איתו כלום.
כשכתבתי את הספר כתבתי במשך שלושה ימים ברציפות. ישנתי, אכלתי, הכל מול המחשב.
אתה רומז שאני שמן?
אלו שאני כותב.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה