מחזיק רומן גנוז במגירה, קורא כדי להשתחרר ממחסומי כתיבה, כותב לבד בבית בבוקר וישמח לפגוש את הוריו, כשהיו ילדים. שי אספריל ("השופט") עונה לשאלון האישי
קהלת. ואם נרצה דווקא משהו מהמאה האחרונה – על קברים וגיבורים מאת ארנסטו סאבטו.
כמה שנים לפני פרסומו של קובץ הביכורים שלי, השלמתי את כתיבתו של רומן. אני שמח שכתבתי אותו, וגם שגנזתי אותו.
אולי את סוף דבר של יעקב שבתאי, שיזכיר לי שבדידות בתל אביב, בלונדון ובאמסטרדם כנראה קשה יותר מזו שעל אי בודד.
בארץ האש.
קריאה של ספר טוב אף פעם לא מזיקה. גם סרט טוב עושה את העבודה.
אבין שלא הייתה לו ברירה.
שיחה טובה.
האם מדובר בכתיבה טובה?
בבית, בבוקר.
זורם.
לא זורם.
הייתי רוצה לחזור 60 שנה אחורה ולהכיר את הוריי כילדים.
אין לי מושג, אבל זו נראית לי הזדמנות הולמת להציע את קולם טויבין כמועמד לתואר "הסופר החי העדין בעולם".
על הפיל שבחדר.
אני בעיקר חש הקלה.
בוטניקה.
טיולים רגליים בפארק.