יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: יובל חן
מאמין שספר נכתב בראש הרבה לפני שהוא נכתב בפועל, משתמש במקלחות ארוכות כדי להשתחרר ממחסומי כתיבה, מעדיף לכתוב על משטחי השתרעות ותומך ב"מענק היעלמות" מיוחד לכבוד הוצאת ספר חדש. אופיר טושה גפלה ("רשימות מארץ הכביש") עונה לשאלון האישי
'ג'וזף אנטון' מאת סלמן רושדי. אני מודע לכך שזאת בחירה משונה, בהתחשב בכך שמדובר באוטוביוגרפיה של אדם אחר, אשר מתמקדת בעשור הנורא בחייו. לא הייתי מתחלף איתו בעבור שום הון שבעולם, אבל הייתי שמח לכתוב ספר כל כך מבריק שמדגים יותר מכל את ניצחון הרוח על כל ההבלים האחרים. בגזרת הבדיון הייתי בוחר ב'מחיקה' מאת תומס ברנהרד, שהוא יצירת מופת מטלטלת על גאונות וטירוף.
אין לי מושג, אבל לא מעט. ניסיון העבר לימד אותי שאם אני מפסיק לכתוב ספר, אשוב אליו בעתיד. לכל ספר עת משלו, ואני מאמין שאי שם בירכתי המוח ספר מתבשל לאיטו ואין טעם להאיץ בו. לכן, אתה לא באמת מפסיק לכתוב אותו. אתה ממשיך לכתוב אותו בראש ומחכה שהתנאים יבשילו לכתיבה ה'חיצונית' שלו.
הרשימה ארוכה. בשליפה מהשרוול הייתי בוחר אחד משניים: יש ספר נפלא שנקרא Shakespeare After All מאת מרג'ורי גארבר, שכולו פרשנויות מודרניות ומקיפות של כל המחזות של שייקספיר. הוא חתיכת מטעם ואשמח לחזור אליו ולקרוא אותו בעיון ובתשומת הלב הראויה לו. ספר אחר, מסקרן לא פחות, הוא 'בית העלים' של מארק ז. דניאלווסקי, שאמור להיות חתיכת מיינדפאק ומחכה לי עשור. שניהם, למותר לציין, עבי כרס.
לא איכפת לי, כל עוד מזג האוויר בו מסביר פנים ואני לא נדרש לקשקושי הישרדות למיניהם.
עוד כתיבה. ומקלחות ארוכות.
50-60 שקל.
סקרן בטירוף לקרוא מה הוא כותב.
קודם כתיבה ואז ארוחה טובה.
קודם כתיבה ואז סקס טוב.
בשעות הבוקר, אך ורק בבית, עם עדיפות למשטחי השתרעות כגון מיטה או ספה. לעתים העבודה גולשת גם לשעות אחר הצהריים המוקדמות, אבל לעולם לא אל שעות הערב.
"פוקס".
כל עוד אני לא מעורב בזה ומשלמים לי כמו בקמפיין ל"פוקס". לפחות.
ל-1992. יש לי כמה עניינים לסגור שם.
קייט בוש.
לא יודע. יש הרבה סופרים נהדרים. התואר 'הסופר החי הגדול בעולם' מחייב מדי.
נדמה לי שכותבים על הכל. לו ידעתי על מה אף אחד לא כותב, נראה לך שהייתי מגלה לך?
אז ככה: תמיד אמרתי שבחודש הראשון לאחר יציאתו של ספר חדש לאור צריך לדאוג לתת לסופר מענק היעלמות למקום פסטורלי, כי יש משהו מאד אמורפי בפרק הזמן הזה. אתה מצפה להד ובדרך כלל נתקל בהמיה חלושה. מן הסתם לוקח לאנשים זמן לגלות שיש לך ספר חדש, אבל אתה כבר יודע עליו כמה שנים. לא חרדה, אבל גם לא אופוריה. אבל אם הייתי חייב לבחור, אז הייתי נוטה יותר לעבר האופוריה.
ניצוח קלאסי. זאת תמיד היתה תוכנית המגירה שלי.
אני מניח שחמש-שש.
הליכות אינטנסיביות מאוד. ועוד כל מיני תרגילים שהשתיקה יפה להן.
לא מאפשר לשום ספר לבזבז לי את הזמן. יש די והותר ספרים נפלאים בעולם, וכל ספר שאני מתמסר לו שווה את זמנו.
חבל לכם.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
