1.
בשבוע האחרון של חופשת הקיץ, לאחר שסיים השתלמות של גמול אחד ואשתו האנגלייה עזבה מה שנקרא את הקן, בילה גבי כמנהגו מדי יום בים. בבוקר שלפני יום ההיערכות התייצב כבר בשמונה, טבל את גופו במים ומיד יצא, פרשׂ מגבת על החול ולאחר התמתחות קלה נשכב על הגב. השמש ייבשה את טיפות המים מעורו כשרבץ על החוף בלי תנועה, וגבי רצה שגם הזמן יעמוד מלכת. כשנעשה לו חם שוב, נכנס למים ושחה עד הסלעים ובחזרה.
לקראת הצהריים התמלא החוף ברוחצים. נשים בבגדי ים ססגוניים עברו בין השמשיות וצעירים חטובי גוף שיחקו מטקות על שפת הים. לאורך המזח עמדו כמה גברים עם חכות. נערים ונערות ניצלו את ימי החופשה האחרונים וישבו בחבורות גדולות תחת סככות העץ, והרוח נשאה את הגלים במחזוריות מהפנטת. גבי הביט בכל מה שהתרחש סביבו, העביר כך שש, אולי שבע שעות. אחר כך צעד בחזרה לדירה.
כדי לזכות בגמול ההשתלמות היה עליו לכתוב עבודה מסכמת. כשהגיע לביתו התקלח, אכל משהו קל ואחר כך הלך למרפסת להסתכל על העוברים והשבים. ברחוב שבו גר היו התרחשויות קטנות, כמו הקופאית מהמכולת שיוצאת לעשן בשעות עגולות, לקוחות המכבסה הממתינים לבגדיהם והזקן חסר הבית שיושב עם הנערים. כיוון שגר בקומה הרביעית היה יכול להסתכל זמן רב מבלי שיופנו אליו מבטים חשדניים.
אחר הצהריים הרחוב נראה קצת מנומנם. היה חם, והמכוניות נעו בכבדות על הכביש. גבי תכנן להמתין עד שהקופאית תצא בחמש ולאחר מכן להיכנס ולכתוב את העבודה, אבל קצת אחרי חמש התחילה תנועה יוצאת דופן ברחוב. כמה שוטרים הופיעו למטה וסרקו את החצרות והפחים, וממשאית גדולה נפרקו מחסומי מתכת. גם הקופאית עקבה אחר ההתרחשות הזאת. אחר כך התקבצו השוטרים בפינת הרחוב ושוחחו עם קבוצת אנשים לבושים בחולצות צהובות זהות. בתום השיחה לחצו ידיים. היתה הרגשה שמשהו עומד לקרות, וגבי נשאר במרפסת גם לאחר שהערב ירד.
כשלורן היתה בדירה כמעט לא יצאו למרפסת בקיץ, בגלל החום. כשלא היה חם ישבו בִּפנים מסיבות אחרות, כנראה. גבי בדק מבחנים ולורן בנתה טבלאות באקסל ועיבדה בהן נתונים. לה היה שולחן בחדר העבודה ואילו הוא ישב בסלון. כשהיתה ניגשת לדבר אתו, גופה נטה קצת לעברו בציפייה למגע. בערבים נהגו לאכול ביחד. הזמן בחברתה עבר יחסית בקלות.
כשבאה לקחת את חפציה האחרונים סידר לה אותם בארגזי קרטון ליד הכניסה. הוא חשב שזו מחווה יפה, אבל ברגע שנכנסה לדירה התחילו לזלוג מעיניה דמעות. הוא ניסה לגעת בכתפה אך היא הסירה את ידו ואמרה במבטא האנגלי שלה שבגללו נהרסו לה החיים. היה נדמה לו שהיא במצב מה שנקרא עדין, לכן הרים בשבילה את אחד הארגזים ונשא אותו עד למונית. כשחזר מצא אותה יושבת על המיטה בחדר השינה. היא נראתה רגועה יותר, ולרגע עברה בו המחשבה שהיא מתחרטת על כך שעזבה. כששאל אם היא מתכוונת לחזור לאנגליה, השיבה שתעשה זאת רק אם לא תהיה לה בררה. אחר כך קמה וסיירה בדירה, אספה חפצים נוספים והסירה את המגנטים עם תמונות החתולים מהמקרר. הוא הזכיר לה לקחת גם את הספלים הכחולים ואת מגבות המטבח מהמגירה.
קצת אחרי שבע נחסם הרחוב לתנועת כלי רכב. השוטרים הסתדרו לצד המדרכות במרווחים שווים ותחת ביתו עברה תהלוכה. מאות אנשים הצטופפו ברחוב והניפו דגלים ושלטים. הצועדים בראש קראו סיסמאות. בשניות הראשונות שמע את קריאותיהם, אבל עד מהרה התערבבו הקולות והאנשים נראו לגבי כמו נקודות צפופות נעות. הוא הביט בהן בלי דעת כשהן מתקדמות לאורך הרחוב. לאחר שהתהלוכה חלפה הוסרו המחסומים במהירות והשוטרים התפזרו. הרחוב חזר לשגרה ולא ניתן היה לנחש שמשהו אירע בו.
