בשעות הערב של יום רביעי החרידה סדרת פיצוצים למעלה מעשרים מסעדות, בתי-קפה ומועדונים במספר ערים ראשיות באירופה. כולם התרחשו כמעט בו-זמנית. הפיגועים תוזמנו לחג מָוולָד אָ-נָבִּי ("הולדת הנביא") שאותו נהגו המוסלמים לחגוג עם משפחה וחברים במקומות הבילוי המועדפים עליהם.
הפיצוץ הראשון זרע הרס במסעדת "פול ברט", ברובע העשירי של פריז. באותה שעה חגגו שם מספר קצינים בכירים בדימוס בדאעש אירוע כפול – גם את הולדת הנביא, גם את יום-הולדתו של אחד מעמיתיהם, אלוף-משנה ג’יש חאלד משעור. עד ראייה ששרד את פיגוע ההתאבדות, סיפר מאוחר יותר בהתרגשות:
"נכנסה למסעדה ילדה כבת שתיים-עשרה, שלוש-עשרה, לבושה בשמלה ורודה. היא ניגשה לשולחן שלנו ושאלה מי זה ג'יש חאלד משעור. אף אחד לא העלה בדעתו שהילדה הזו היא מחבלת מתאבדת. ג'יש, שישב בקצה השני של השולחן הארוך, שמע את השאלה וענה לה: 'זה אני. ומי את?'
"היא התקרבה אליו, נעמדה מולו ואמרה לו כמה מילים, שלא הצלחתי לשמוע. הספקתי לראות אותו מחייך, מלטף את לחייה וכעבור שנייה אירע פיצוץ אדיר. זה היה מחריד. הילדה, ג'יש ואלה שישבו קרוב אליו נקרעו לגזרים. חלקי גופות שלהם התפזרו על הרצפה. למזלי, ישבתי קצת רחוק ממוקד הפיצוץ, אבל מההדף עפתי לאחור ונחבלתי בקיר... הייתה פאניקה נוראית. המסעדה נראתה כמו בית מטבחיים. המון הרוגים ופצועים, צרחות, קריאות לעזרה..."
כל ערוצי הטלוויזיה ותחנות הרדיו עברו לשידורים במתכונת חירום, כתבים וצלמים הוזעקו לזירת הפיגוע, פרשנים עלו לשידור והעריכו שמדובר בחיסול חשבונות בעולם התחתון. באותם רגעים ראשונים, זהות המפגע והקורבנות לא היו ידועות, אבל אף לא אחת מההשערות התקרבה למניע האמיתי.
בתוך כך החלו להגיע דיווחים מהשטח על פיגועי שרשרת בעשרות מסעדות, בתי-קפה ומועדוני לילה במספר ערים מרכזיות נוספות באירופה. עדי ראייה נסערים דיווחו על ילדות וילדים מתאבדים שהתערבבו בין החוגגים, ואז הפעילו את חגורות-הנפץ שעל גופם.
מכל הפרשנים והמומחים, היה רק אחד, הכתב הפלילי של ערוץ הטלוויזיה הצרפתי France 24, שזיהה את המכנה המשותף לכל הפיגועים: בתי-קפה ומסעדות המנוהלים על-ידי מהגרים סורים או עיראקים, וקהל הלקוחות שלהם הוא על טהרת המוסלמים. הוא גם ציין כבדרך אגב, שבאותו ערב חל החג המוסלמי מָוולָד אָ-נָבִּי. אבל זה היה רק קצה חוט. המניע האמיתי נותר עדיין בגדר תעלומה.