לִפְעָמִים אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי לֹא טוֹב בְּשׁוּם דָּבָר. אוּלַי אֲנִי לֹא גָּרוּעַ בְּהַכֹּל, אֲבָל בַּהֲמוֹן דְּבָרִים אֲנִי לֹא טוֹב. אִם תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי, לַאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה הֲכִי כֵּיף. הִיא עוֹד תִּינֹקֶת. אַף אֶחָד לֹא אוֹמֵר לָהּ שֶׁהִיא טוֹעָה. וְגַם כְּשֶׁהִיא טוֹעָה לְגַמְרֵי, רַק מִתְלַהֲבִים מִמֶּנָּה.
אֲבָל בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי לֹא מַצְלִיחַ, אָחִי הַגָּדוֹל צוֹחֵק עָלַי. בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי נִכְשָׁל בְּמַשֶּׁהוּ, הוּא אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לִי מוֹחַ קָטָן. זֶה מַמָּשׁ מַרְגִּיז וְגַם מַעֲלִיב. נָכוֹן שֶׁאִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי מֻכְשָׁר וְשֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּעַצְמִי, וְלֹא לְהַקְשִׁיב לְאָחִי. וְנָכוֹן שֶׁאַבָּא אוֹמֵר לִי שֶׁאֲנִי יֶלֶד נִפְלָא. אֲבָל מָה הַחָכְמָה? אֲנִי הַיֶּלֶד שֶׁלָּהֶם, אָז הֵם מְנַסִּים לְעוֹדֵד אוֹתִי.
כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי לְדוֹד אַרְיֵה שֶׁאֲנִי לֹא טוֹב בַּהֲמוֹן דְּבָרִים, הוּא אָמַר, "צָרִיךְ לָדַעַת לְהִכָּשֵׁל."
"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" שָׁאַלְתִּי.
"לֹא לְכֻלָּם יֵשׁ כִּשָּׁרוֹן לְכִשָּׁלוֹן!" הוּא אָמַר, וְדוֹד אַרְיֵה כַּנִּרְאֶה יוֹדֵעַ עַל מָה הוּא מְדַבֵּר, כִּי הוּא יָצָא לְהַרְפַּתְקָאוֹת בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם וְלָמַד הֲמוֹן דְּבָרִים.
דּוֹד אַרְיֵה מְבַקֵּר אֶצְלֵנוּ בְּכָל יוֹם רְבִיעִי. דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא דּוֹד רָגִיל. אִמָּא שֶׁלִּי אָמְרָה פַּעַם, "דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא סְתָם דּוֹד. הוּא דּוֹד מֵהַבָּצִיר הַמְּשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר!" בִּימֵי רְבִיעִי, כְּשֶׁאָחִי בְּחוּג כַּדּוּרֶגֶל, דּוֹד אַרְיֵה מַגִּיעַ אֵלֵינוּ. הוּא נִזְכָּר בַּהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלּוֹ בַּקֹּטֶב הַמַּעֲרָבִי וּמְסַפֵּר לִי אוֹתָן. אֶת כָּל הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה אֲנִי עוֹמֵד לְסַפֵּר לָכֶם. אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁהַכֹּל אֱמֶת וְשׁוּם דָּבָר לֹא שֶׁקֶר. לֹא הִמְצֵאתִי כְּלוּם. אֶת הַכֹּל שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מִדּוֹד אַרְיֵה.
וְאַגַּב, לְמִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ — קוֹרְאִים לִי צַפְרִיר, וּלְאָחִי הַגָּדוֹל קוֹרְאִים יִנּוֹן, וְלַאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה קוֹרְאִים אִילְאִיל, וּלְאַבָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים אֵלִיָּהוּ, וּלְאִמָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים דַּפְנָה. וּלְדוֹד אַרְיֵה, אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִים, קוֹרְאִים דּוֹד אַרְיֵה.
.jpg)
