על חוזים חכמים ומכוניות שלא שייכות לאף אחד

במקום מבוא

יום שישי, 31.1.2045
אנחנו יוצאים מהבית לחופשה בכינרת. עומדת לפנינו נסיעה של שעה וחצי. המון זמן.
למטה מחכה לנו כבר המונית האוטונומית. אבל זו לא סתם מונית שנוהגת את עצמה בעצמה. המונית הזו מיוחדת. היא חלק ממערך מוניות שלא שייכות לאף אחד. המונית מפעילה את עצמה. יש לה תיק במס הכנסה. והיא פועלת על פלטפורמות בלוקצ'יין. הפלטפורמה של מטבע הביטקוין.

המונית שבה אנחנו נוסעים היא חלק ממערך מתוכנת של מוניות שלא שייך לאיש ושפועל מכוח עצמו. תפקידו להסיע כמה שיותר בני אדם במחירים הזולים ביותר.
מדי לילה המונית מתאכסנת במגרש החניה של הארגון. היא נוסעת לשם כשהיא מעריכה שלא צפויות עוד נסיעות בלילה. בבוקר הזה הפעילה אותה ההזמנה שלי לנסיעה לצפון. אני פתחתי מכרז, מוניות שונות חישבו עלויות. גם המונית הזו.

היא חישבה את זמן ההגעה ליעד, העריכה את היקף הפקקים, את עלות הדלק ואז נתנה לי את הצעת המחיר הטובה ביותר. לפני שהגיעה אלינו, היא עצרה לתדלוק, התשלום הועבר אוטומטית מחשבון הבנק שלה לחשבון הבנק של מערך משאבות הדלק. בשעות אחר הצהריים, אחרי שתוריד אותנו בקיבוץ, היא תיסע למוסך בטבריה. היא תאמה לעצמה הבוקר טיפול חודשי.
בקיצור,
התוכנה שמפעילה את המונית מנהלת את עצמה, מטפלת בעצמה, משלמת עבור שירותים ומרוויחה כסף.

אז אנחנו יושבים במונית בדרך לגינוסר ולא מבינים. אנחנו לא מבינים מה זה ארגון ששייך לעצמו. אנחנו לא מבינים איך דבר כזה בכלל יכול להתנהל; אפילו בהקשר בדיוני. כדי להבין את כל אלה אנחנו יוצאים למסע קצר. אנחנו מנסים להבין, מה הופך דבר מה לשלי.