ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8

תקציר

משהו משתנה בחיים של נתן. הוא נתקף חולשה מול תלמידיו. חרדות סתומות מציפות אותו. נתן רואה דברים: העולם מדבר אליו בלשונות - משגר אליו סימנים וקריאות, מענה אותו בחידות ובאותות מצוקה. כוח זר ומערער פועל בחייו ומפקיע אותם ממנו, לאט ובהתמדה. בחיפוש אחר מרפא נוסע נתן לבית סבתו בקדיתא. שם הוא נקלע לעולם זר ומסתורי של לחשים וקללות, שהגיבורה הראשית שלו היא האדמה: חתומה, חידתית, נעולה; עולם שבו בני אדם וחיות מתגלגלים אלה באלה, ושיחי הפרא מתפשטים על סיפיהם של בתים ארעיים. נתן נסחף בעל כורחו לתוך חיי הקהילה, שבראשה עומד מרפא רוחני. יהיה עליו לצלול למעמקיו של עבר שלא הכיר, לדובב אהבות גנוזות ולהשיב רוחות למנוחתן, בטרם יעלה בידו לגרש את השד שהשתלט עליו - או שמא דווקא להיכנע לו?

ההופעה של צֶלֶם היא אירוע משמעותי בספרות העברית העכשווית. ההוויה החלופית שמחולל הרומן מאירה בין השאר את מציאות החיים הישראלית באופן ייחודי ובלתי צפוי. זהו רומן על הסודות שאנו נושאים בבלי דעת, על הירושות המוצפנות בשמותינו ועל החוב האינסופי שלנו לרוחות הרפאים המפרנסות את בתינו.

הדיבוק / רן בן-נון
טרלולו המאוד לא פרוגרסיבי של המורה לביולוגיה
הדיבוק / רן בן-נון
טרלולו המאוד לא פרוגרסיבי של המורה לביולוגיה
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • נתן, מורה לביולוגיה בחטיבת הביניים, מתחיל לאבד את זה לגמרי. אולי זה הגיל השלישי המתקרב בצעדי ענק שמתחיל לתת בו את אותותיו: חלומות בהקיץ, חולשת הגוף, חוסר סבלנות, נדודי שינה. זה כאילו העולם בורח לו, והוא נותר מאחור. בכיתה הוא מאבד את חוט המחשבה, בחדר המורים הוא עושה בושות מול המורות הצעירות, והמנהלת כבר מציעה לו בידידות להקדים את שנת השבתון המגיעה לו. בסוף גם נתן עצמו מבין שככה אי אפשר להמשיך. הוא לוקח את הכלב הענק של שכנו ונוסע לבית סבתו האהובה בקדיתא, שם הוא עובר מעין התגלות או השתחררות מדיבוק, או שהכל רק תעתוע. בשפה המדהימה של עינת יקיר, שלא דומה לשום דבר אחר, נוצרת חוית קריאה ייחודית, מאתגרת מאוד, כמעט חייזרית.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • אחות לפליאדות/ אורית אילן
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • כבד מאוד. קריאה קשה ותובענית המחייבת ריכוז גבוה ואפילו חזרה על פסקאות, עמודים, לעתים גם פרקים שלמים.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • סבתו של נתן משכנת אותו בצריף שבחצר ביתה, שבו מרחפת עדיין רוחה המיוסרת של דודתו המוזרה. כדי להעסיק אותו ולחבר אותו למציאות, הסבתא מעסיקה את גיבורנו בעבודת אדמה מפרכת. אחרי שהוא ננשך על ידי הכלב, נעקץ על ידי חרק מפלצתי ונחבל קשות בראשו, נתן חווה סוג של הארה, התגלות, השלה של העור הישן ולידה מחדש. אבל אצל יקיר אף פעם אי אפשר לדעת אם כל זה קורה באמת ומה משמעותן של ההתרחשויות הכאוטיות. היא מחזיקה אותנו סקרנים, שלא לומר קצת המומים.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • אל תוך המסע הרוחני של נתן בקדיתא נמהלות עלילות עתיקות מהמיתולוגיה המשפחתית שלו, שיקיר מתנהלת ביניהן במיומנות מרשימה. "צלם" הוא שמיכת טלאים מדהימה במורכבותה הטקסטואלית, שהתפרים בין חלקיה עדינים ועשויים לעילא, מלאכת כתיבה מעוררת השתאות והתפעמות.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • ב"צלם" יש משהו מעיק ומפרך לפרקים, קצת מתיש אפילו. קשה לעקוב אחרי מה שקורה בו, לפענח את המשמעויות הנסתרות, להבין לאן יקיר חותרת פה בעצם. הכל סתום, לא ברור, חריג, ולא תמיד לטובה. ובעיקר, "צלם" פחות מוצלח באופן משמעותי מספריה הקודמים, "ימי חול", ובעיקר "עסקי תיווך" הנפלא.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • גרושה, האחות המסורה והאילמת שמטפלת בנתן במסירות בבית המרפא, ובעצם גואלת אותו מבדידותו. דמות שקטה וחושנית עם עומק מרגש, שגורמת לנו לחשוב על כך שלפעמים העוצמה הרוחנית חבויה דווקא במקומות הכי פחות צפויים.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "נדמה היה כי הנה, הם עומדים באחד מסיפי העולם, ראשיתו של איזה מקום סלעי וצומח כל הזמן, סוף עולם שאין לו סוף".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • קדיתא. איזה מקום קסום, שהכל יכול לקרות בו והכל אכן קורה. מקום של רוחניות במובן העמוק ביותר.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • כן. אבל בזהירות. יקיר היא אחת הסופרות המפתיעות שיש כאן. נותר רק לקוות שפעם הבאה זו תהיה הפתעה לטובה.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • ב"צלם" יש כמה כתבים מבריקים ממש, כמו זה של תלמידו המצטיין של נתן, המגיע לקדיתא עם תיאוריה מדעית מסודרת בנוגע למה שעובר על המקום ועל מורהו. לגישתו, נתן מחובר כעת לאיזה זרם תודעה אינטואיטיבי כלל עולמי, זמזום תת הכרתי שמחבר בין בני אדם בודדים מכל קצוות תבל. האמנם? גם אם נתן סתם השתגע, ברור שהמרפא הוא אחד - אדמה, טבע, הוויה חושנית של כפות הרגליים והגוף. שם, ורק שם, נמצאת האמת הקיומית שיקיר מנסה להעביר. או ששוב היא מהתלת בנו והכל סתם הזייה.