ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון7
ספריית חצות
מאט הייג

תקציר

מה היה קורה אילו היה באפשרותכם לנסות את כל החיים שהייתם יכולים לחיות ולבחור גרסה אחרת? האם הייתם משנים משהו?

נורה בת שלושים וחמש, והחיים לא מאירים לה פנים. היא בודדה, יתומה, אחיה מתכחש לה וזה עתה פוטרה מעבודתה. היא מרגישה שהיא לא יכולה יותר. חייה רצופים חרטות: מה אם היתה נשארת בלהקה עם אחיה? מה אם היתה מתמידה בשחייה? איך היו נראים חייה אם היתה נישאת לדן? נראה שמאוחר מדי לשנות את כל זה.

או שאולי לא? בספריית חצות נמצאות כל האפשרויות המפוספסות של חיינו, וכשנורה מגיעה לשם היא יוצאת למסע הרפתקאות בכל החיים האחרים שהיו יכולים להיות לה.

ספריית חצות הוא רומן מהפנט ויוצא דופן על חיים ומוות, על חיפוש התקווה, על משחקי שחמט, על התנקות מחרטות ועל בחירת האנשים הנכונים לחיות לצדם. 

מאט הייג הוא סופר בריטי עטור שבחים שספריו תורגמו ליותר משלושים שפות. ספריית חצות הוא הרומן השביעי שלו והפך מיד עם צאתו לאורח של קבע ברשימות רבי־המכר ברחבי העולם.

"מקסים... הספר הוא מתנה לכל קורא שייקח אותו ליד." – פאבלישר'ס ויקלי 

"ספר חובה לכל מי שנוטה לפקפק בהחלטותיו." – בוקריוט

"מתוחכם, רגיש ומעורר מחשבה." – ג'ני קולגן, מחברת חנות ספרים על גלגלים ובית קפה ליד הים

לאן ממשיכים מכאן / רן בן-נון
יותר מדריך הגשמה והעצמה, פחות פרוזה איכותית
לאן ממשיכים מכאן / רן בן-נון
יותר מדריך הגשמה והעצמה, פחות פרוזה איכותית
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • "היו לי הרבה הזדמנויות לעשות משהו בחיים שלי, ופספסתי את כולן". כך כותבת נורה ביום שבו היא מחליטה לשים קץ לחייה. גיבורת "ספריית חצות" בת 35 וחיה בברדפורד האפורה שבאנגליה. היא למדה פילוסופיה ונאלצה לעזוב כדי לטפל באמה הגוססת; הייתה לה להקת רוק עם אחיה והיא פרשה רגע לפני חתימת חוזה עם חברת תקליטים; היא ביטלה את נישואיה יומיים לפני החתונה, פוטרה מעבודתה ואם כל זה לא מספיק – החתול שלה מת, והיא קצת מקנאה בו. כשמוחה אפוף מחשבות אקזיסטנציאליות סופניות, נורה מרגישה שאין עוד טעם לחייה. ספריית חצות היא המקום שנורה מגיעה אליו אחרי שבלעה יותר מדי כדורים, והיא מבוססת על רעיון היקומים המקבילים: כל החלטה שאנו מקבלים, כל טוויסט של הגורל, יוצרים עוד עולם אפשרי שנמצא שם בחוץ – ועכשיו גם אפשר להגיע אליו.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • גן השבילים המתפצלים/ חורחה לואיס בורחס
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • אולי אפילו קליל מדי.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • במקום למות, נורה נמצאת בין החיים למוות ויכולה לבחור באחת האפשרויות שפסלה בעבר, להלך בגן השבילים המתפצלים ולמצוא את הנתיב שלה: סולנית בלהקת רוק, שחיינית אולימפית, צעירה בטיול באוסטרליה, חוקרת קרחונים בחוג הארקטי, רעיה ואם, בעלת תואר בפילוסופיה – רק תחליטי.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • בתחנה הראשונה, היא נשואה ובעלת פאב כפרי, אבל כמו שקורה לא פעם, כשהיא מגיעה לשם מתברר שזה לא בדיוק מה שחשבה. פאב, למשל, הוא הזדמנות טובה מדי לשתייה מופרזת, וזה בדיוק מה שעושה בעלה היקר, שהחיים במחיצתו בלתי נסבלים בעליל. וככה זה ממשיך גם באוסטרליה וגם באנטארקטיקה, ואפילו על הבמה כאלופת שחייה אולימפית המרצה על מצוינות והישגיות.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • ובעצם, זה לא משנה איפה נהיה ומה נעשה, אלא מה שבתוכנו ואיך אנו עושים את מה שאנו עושים – ואת התובנה העתיקה הזו הייג ידפוק לתוך ראשנו באמצעות פטיש חמש קילו של קלישאות העצמה נבובות מכל הבא ליד ("זה לא על מה אתה מסתכל, אלא מה אתה רואה").
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • הספרנית, גברת אלם, מעין יישות רב מימדית, אינסופית, נשגבת, שמקבלת את השורות עם התובנות הכי עמוקות ומבריקות וחכמות בספר. כדאי לקרוא אותו בעיקר בשבילה.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "להיות אנושי פירושו לרדד את העולם בלי הפסקה כדי ליצור סיפור פשוט למדי שאפשר להבין".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • אנגליה, אבל מקום קצת פחות מדכא מברדפורד, אם אפשר.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • לא בהכרח. רק אם אנחנו ממש עצובים ומשועממים ומתחשקת לנו קריאה קצת "מרימה", כמו שאומרים.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • "ספריית חצות" אינו בדיוק פרוזה של דקויות וסאבטקסט, אלא מדריך עזרה עצמית חביב ויעיל כשלעצמו. שנאמר: מה שעובד.