ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
חג המכשפה
עינת בדי

תקציר

בירח הדבש אמרה תמנע  שהיא לא רוצה לחזור משם לעולם. בעלה קרע את כרטיסי הטיסה לארץ והם נשארו באיטליה. אין להם כסף ולה אין עבודה. תמנע מתחננת לפני המורה של בנה שישאיר אותו בבית הספר למרות שלא שילמו לו, עובדת בעבודות מזדמנות, מודדת את הזמן לפי לוח השנה שחולק חינם, אבל במרבית הימים היא מתבוננת בצמרות העצים שמעבר לחומה. כשאציל איטלקי עובר לגור באחוזה הסמוכה נדמה לרגע שהחיים משתנים. הרי הם כותבים יחד משאלות על פנסי נייר שפורחים לשמיים.

חג המכשפה פועל על קוראיו בעוצמה של אגרוף. עינת בדי מתארת דינמיקה של חיי נישואין ושל חיי נפש, הישרדות כלכלית וניסיונות היחלצות מבוץ טובעני. בכישרון ספרותי ניכר היא בונה דרמה לא־פסיכולוגית שבה הפנים והחוץ מיטשטשים והנפש היא זירת קרב. אפשר לומר שזה סיפור אהבה, אבל באותה מידה זה סיפור לא־אהבה. סיפור על שחרור, על ניצול, על עוני, על חיים חדשים.

זהו ספרה הראשון של עינת בדי, המתגוררת לסירוגין בישראל ובאיטליה.

זה כל הקסם / רן בן-נון
לגור באיטליה? חלום לחוד ומציאות לחוד
זה כל הקסם / רן בן-נון
לגור באיטליה? חלום לחוד ומציאות לחוד
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • הם בילו את ירח הדבש שלהם באיטליה ואז קרעו את כרטיסי הטיסה חזרה, ופשוט נשארו. אפשר להבין אותם – כל כך יפה שם. כל מי שביקר אי פעם בטוסקנה היה רוצה לעשות את אותו הדבר בדיוק. אבל שבע שנים אחרי, יכול להיות שההחלטה הייתה קצת נמהרת, ובמקום הזה מתחיל ספר הביכורים השנון להפתיע של עינת בדי . לתמנע ורועי, גיבורי הספר, אין מספיק כסף כדי לכלכל את עצמם ולממן חינוך איכותי לבנם. הם נמצאים במעין לימבו קיומי, לא פה ולא שם, לא מספיק קבוע ולא מספיק ארעי, שיוצר מגוון מרשים של סיטואציות משונות, שבדי מתארת ברוב השראה – במיוחד כאשר בווילה הסמוכה למקום מגוריהם עובר לגור אציל איטלקי אמיתי, כלומר, בערך, משהו כזה.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • הבת היחידה/ א.ב יהושע
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • מפתיע בקלותו, בכלל לא מה שהייתם מצפים.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • הכסף הולך ואוזל ותמנע, המספרת, הולכת ומשתבללת אל תוך עצמה, ישנה כל היום וסתם בוהה בשעות הערות. השכן המבטיח מתגלה כבן אצולה רק על הנייר, אין לו מימון לחימום הנכס והוא נמצא שם רק כדי שהוריו לא יגזלו ממנו את מה שהורישה לו סבתו. הוא אפילו מוכר את עצי החווה, למרבה הזוועה. זה ספר שגיבוריו חיים בעולם חייזרי המתנהל לפי לוח שנה חקלאי, שכולו קדושים נוצרים וימי נטיעה וקציר, ובעצם גם הם נטועים שם, אך גם קצת נסחפים ברוח.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • בלי ספוילרים, בערך באמצע הספר מתחוללת תפנית מאוד לא צפויה ומשעשעת למדי, שמטילה שלל אורות וצללים על כל מה שנהוג לחשוב על נישואין, אהבה וזוגיות, ועל פערי התרבות העצומים בין מה שנהוג באיטליה לבין מה שמקובל בישראל. השכן, ביסארי שמו, כבר בן 53, צובע את שערו לבלונד ואם לא היה יורש את הווילה היה ממשיך לגור אצל הוריו עד יומם האחרון, כנהוג בארץ המגף. כשכל זה מסופר לצד עלילת ההיכרות המשונה של תמנע ורועי, המבוגר ממנה בעשור ואב לשניים מנישואיו הראשונים, עינת בדי גורמת לנו להרהר עמוקות בכמה נואשים אנו צריכים להיות כדי לא להישאר לבד.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • התלישות של תמנע, רועי ובנם סהר עוברת גם אל הקורא ומשרה דכדוך מסוים, מן תחושת "מה הטעם" שמחלחלת אל תוך הנפש ומכבידה עליה מאוד.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • אגתה, החברה היחידה שיש לתמנע באיטליה, אחות רחמנייה בבית אבות, שהגיעה מרומניה אבל יודעת לזמזם ברוב חמידות "ציף ציף מעל הרציף".
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "השמיים, כחולים כמחטא אסלות, שימשו רקע הולם לנוף. נדמה היה שאפשר להריח את האקונומיקה".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • וילה בטוסקנה, כמובן. ותביאו את כל המשפחה בכיף.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • כן. עינת בדי היא סופרת עתירת פוטנציאל, שנמצאת רק בתחילת הדרך.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • "חג המכשפה" הוא יום היפוך האביב, שבו שורפים בובת מכשפה במרכז העיירה – כן, גם לאיטלקים יש סיילם משלהם. אבל מיהי המכשפה? האם זו תמנע, עם החיבור המיוחד שלה לטבע ויכולתה לעורר צמחים? או אולי זו מושא תשוקתו החדשה של ביסארי, שבה תלויות כל תקוותיו? האם שולטים פה עוצמת האהבה או כוחות האופל? ואולי בעצם כולם שייכים לאותו מקור קדום – אמא, אדמה.