ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:יחצ

ארן אראל

מתעקש שכתיבה זה מרזה, חושב שכדי לכתוב צריך לאהוב, וחולם להציע רעיונות לאילון מאסק. ארן אראל ("לקום ולהרוג") עונה לשאלון האישי
  • מה הספר הכי טוב שלא אתה כתבת?
  • קצת קשה לבחור רק אחד, אז אבחר שלושה. הראשון שאבחר, הוא ספר בשם לבד בתיאטרון המוות של טרי הייז. מדובר בעיני בלא פחות מיצירת מופת לחובבי ספרי מתח, וגם לאלו שלא. הספר לא קצר, כמעט 700 עמודים, אך כשהוא מסתיים מתחשק לך שהוא ימשיך ל-700 עמודים נוספים. מדויק, עמוק, מקיף, מפתיע וכל מה שאפשר לצפות ממותחן והרבה מעבר לכך. השני, הוא הנעלמים של הרלן קובן. מדובר בספר השלישי שקובן כתב (הראשון שתורגם לעברית), ולמעשה הספר שפרסם אותו. הספר פורסם לפני 19 שנה, ואף שקובן הוציא לא מעט מותחנים משובחים לאחר מכן, אני עדיין חושב שזה הטוב מכולם, וכנראה פסגת היצירה שלו. השלישי הוא נערה עם קעקוע דרקון של סטיג לרסון השוודי, הספר הראשון בטרילוגיית מילניום שכתב. הספר ראה אור לאחר מותו (והסופר אף פעם לא זכה לראות את ההצלחה הפנומנאלית של הטרילוגיה). העלילה ממגנטת והדמויות הן מהטובות ביותר שנבראו כחלק מהז'אנר. אני עדיין מקווה שמתישהו ימצא באיזו כספת נידחת כתב יד שלרסון כתב ויהווה המשך ראוי לטרילוגיה הנהדרת הזו.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • שניים. או אחד וחצי, תלוי איך מסתכלים על זה. הראשון הוא ספר שהתחלתי לכתוב בכיתה ד' על מעבד תמלילים איינשטיין. כתבתי משהו כמו 30 עמודים – אבל הם אבדו לעד כאשר מחשב ה-XT המיתולוגי של המשפחה נשלח לגריטה. השני, הוא ספר אשר כתבתי בתיכון, מותחן באורך של 500 עמודים. כאשר סיימתי את הכתיבה, שלחתי את הספר לרם אורן, בתקווה שיוציאו לאור (זה היה לפני יותר מעשרים שנה). הוא קרא את הספר, אך כאן נגמר קהל הקוראים. אמנם סיימתי לכתוב את הספר, אבל אף פעם לא שבתי אליו, לא ערכתי אותו ולא הבאתי אותו למצב שיהיה ראוי לפרסום. מי יודע, אולי ביום מן הימים.
  • ספר שתיקח לאי בודד כדי לקרוא?
  • אחד הסופרים היחידים ששבתי לקרוא את ספריהם פעמים הוא מייקל קרייטון (אשר נפטר לפני קצת יותר מעשור). לא הייתי מתנגד לשוב לספריו פעם שלישית, אז בהנחה שיהיה לי קצת יותר מקום במזוודה (על חשבון קופסאות שימורים, כמובן) הייתי לוקח איתי כמה מהספרים שלו: כדור, זרע אנדרומדה, פארק היורה, חשיפה, שמש עולה והלאה הנהדר. הייתי כנראה מנסה להכניס למזוודה גם את הספרים של ארתור קונן דויל שלא קראתי. אין הרבה כאלה, אז יהיה מקום.
  • האי הבודד הזה שאתה חולם עליו – איפה הוא בערך?
  • איפשהו סביב קו המשווה, אני אוהב מים חמים.
  • כשאתה תקוע בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
  • אני צריך שני דברים: זמן ואת אהובתי לצדי. כאשר אני כותב, אני עושה את זה ברצף, בימים של 12 שעות, בלי הפסקות. ככל שאני כותב יותר, כך הדברים זורמים יותר בקלות. העלילה מתוכננת מראש לפרטי פרטים, ורעיונות שעולים תוך כדי הכתיבה לרוב נכתבים מעצמם. שגרת כתיבה אמיתית, פותרת בשבילי את רוב מחסומי הכתיבה. ואם בכל זאת אני נתקע, אז זוגתי, עדי, תמיד מוצאת את הפתרון בשבילי. זה נכון גם לגבי שם הספר, ועיצוב העטיפה היפהפייה שלו.
  • השלם את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר/משורר, אני…
  • תפסיק עם השטויות, תמצא עבודה רצינית. טוב. עכשיו ברצינות. הייתי אומר לו, או לה, לתכנן היטב את מה שהם רוצים לכתוב. רק כאשר יש להם תכנית פעולה ברורה של איך הדברים אמורים להיראות, להניח את האצבעות על המקלדת ולהעלות את המילים הראשונות על הדף הלבן. מי שאוהב כתיבה, לא יכול בלי. בין אם במשרה מלאה או כתחביב שממלא את הזמן הפנוי (שבדרך כלל אין). אצלי, לדוגמה, זה בא על חשבון הרבה דברים אחרים שהייתי רוצה לעשות. כתיבה דורשת הקרבה, וחשוב שהם יהיו מוכנים לכך אם הם רוצים להצליח. הייתי גם מציין שההתמדה משתלמת (אבל תמר, העורכת, כנראה הייתה מוחקת את זה – תמר לא מרשה קלישאות).
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • תלוי בשעה ביום.
  • כתיבה או סקס טוב?
  • נו, באמת. הכתיבה תצטרך לחכות.
  • באילו שעות ומיקום אתה אוהב לכתוב?
  • בחצי השני של היום, לאחר שהתחלתי לכתוב בשבע בבוקר. ככל שאני כותב יותר, ברמה היומית, כך המילים יוצאות באופן טבעי יותר. אצלי יש איזושהי נקודה במהלך היום, בדרך כלל סביב השעה שלוש או ארבע, שאני נכנס ל-Zone. כאשר אני מגיע לשם – אני פשוט לא רוצה להפסיק ומסוגל להמשיך גם לתוך הלילה. אני מרזה בדרך כלל בימים של כתיבה, שכן את ארוחת הבוקר אני אוכל איפשהו סביב השעה שבע בערב.
  • מציעים לך להשתתף ב"הישרדות וי.איי.פי" תמורת מאות אלפי שקלים. בא בחשבון?
  • ברור. ראיתי את כל הפרקים של הישרדות, הגרסה האמריקנית עם ג'ף פרובסט הנהדר. עדי ואני רואים את העונות ביחד, ויש גם הימורים בתוך הבית. היא בדרך כלל מצליחה לנחש מי ינצח. אני קצת פחות.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורם?
  • אממ. מאתגר, אבל אני אוהב אתגרים.
  • עם איזו דמות מרומן היית מנהל רומן?
  • אני מרגיש שהשאלה עלולה לסבך אותי. בוחר בזכות השתיקה.
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה אתה חוזר ולמה?
  • הייתי חוזר ל-2001. מתרחש שם אסון שהייתי רוצה למנוע. הייתי חוזר ל-1995. יש שם מישהו אחד שהייתי רוצה להציל. והייתי חוזר ל-1897, שנה לפני שמלחמת העולמות של ה. ג'. וולס ראה אור. הייתי מבקש ממנו שישקיע עוד קצת מחשבה על הסוף של הספר, אולי היינו יושבים אצלו במרפסת ומעלים כמה רעיונות ביחד.
  • אתה יכול לפגוש לשעה כל אדם (חי) בעולם. במי תבחר?
  • זאת שאלה מכשילה, קשה לצאת ממנה ממש טוב, אז אלך עם תחושת הבטן. הייתי רוצה לפגוש את אילון מאסק. בכל דבר שהוא עושה, הוא מהפכן. החל מ-Paypal, ששינה את האופן שבו ניתן לשלם ולהעביר כסף, דרך טסלה שהמציאה (וממציאה) מחדש את שוק הרכב שנכנס לסטגנציה של עשרות שנים, או SpaceX החלוצה, ועד לחברות שהולכות לשנות את פני המציאות בשני העשורים הקרובים כמו The Boring Company וניורולינק. יש לי כמה רעיונות שהייתי רוצה שהוא יבדוק. בכל מקרה, אני בטוח שתהיה שיחה מרתקת. לפחות בשבילי. מי יודע, אולי גם בשבילו.
  • מי הסופר החי הגדול בעולם?
  • יש המון סופרים גדולים, במגוון ז'אנרים. ברשותך, אשאר בז'אנר של המתח, וגם כאן הבחירה לא פשוטה, ומכאן השתיקה. ואם כבר שתיקה, אז נלך עם תומאס האריס. הסופר שכתב את שתיקת הכבשים, דרקון אדום וחניבעל המופתי (הספר כמובן, לא העיבוד הקולנועי הפחות טוב שלו). הוא בן 81 היום, מאוד הייתי רוצה לראות עוד ספר פרי עטו.
  • כשיוצא לך ספר חדש, אתה באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרט).
  • All of the above. אני באופוריה, זו תקופה מדהימה וזו הרגשה שאין שנייה לה (אולי להופיע מול מאות אנשים עם חומר שכתבת). מצד שני, כיוון שאני די אובססיבי גם ככה, אין ספק שהוצאת ספר מעצימה את האובססיה. לשוק אין היום סבלנות לתת זמן לספר "להיקלט", לכן החודש-חודשיים הראשונים הם קריטיים, מה שכנראה מחריף את האובססיה/ חרדה. חופשה בתאילנד (או בקאריביים, גם בסדר), מיד אחרי.
  • אבל מה עם מקצוע? מה תבחר אם ישלחו אותך עכשיו ללימודים?
  • אסטרונומיה. חקר החלל מרתק אותי. חוץ מזה, אולי אילון מאסק יקבל אותי ל-SpaceX לאחר מכן.
  • מהו השיא האישי שלך בשעות כתיבה רצופות?
  • קצת יותר מ-16 שעות ברצף, איפשהו בתוך מרתון כתיבה ללא הפסקה שנמשך כמעט חודש. לתוצר של הסיפור הזה קוראים לקום ולהרוג.
  • כושר גופני – מה אתה עושה בקשר לזה?
  • אני מסתכל לא מעט על אשתי שמתאמנת. זו שיטה ידועה, קוראים לה אימון דרך צפייה. אני גם קם כמה פעמים ביום להכין קפה. לפעמים 6 או 7 פעמים.
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל אתה מאפשר להם את זה?
  • ספרים אף פעם לא מבזבזים לי את הזמן. פוסטים של אנשים אחרים בפייסבוק, כן.